פסקי דין נבחרים של מרכז תמורה
תקדים: לראשונה, בית משפט קבע באופן מפורש - גם מזרחים בישראל סובלים מאפליה בקבלה לעבודה. 50,000 ש"ח נפסקו לתובע ממוצא מזרחי שהופלה על רקע מוצאו בקבלה לעבודה.
התובע הגיש תובענה בגין אפליה בקבלה למקום עבודה על בסיס מוצאו, בהתאם לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. התובע, פרמדיק מנוסה ומוערך, שלח את קורות-חייו למשרת פרמדיק בשמו המזרחי המובהק, ולאחר שלא קיבל תגובה לפנייתו, פנה מיוזמתו אל מציע העבודה, שמסר לו באופן תמוה כי המשרה אינה אקטואלית עוד. כעבור כחודש שלח שוב התובע את אותם קורות החיים, תוך שהוא משנה בהם את שמו בלבד לשם "כל-ישראלי" ומרוכך שאינו מעיד על מוצאו המזרחי - והפלא ופלא הוא הוזמן מיידית לראיון.
בית-הדין קבע כי התובע לא הוזמן לראיון בשל מוצאו, וזאת לאחר שמציע העבודה "זרק" בהינף יד את קורות החיים שנשלחו אליו בפעם הראשונה, תוך שהוא אינו בוחן את קורות החיים עצמם אלא מתייחס לשם המזרחי בלבד ומפטיר "מי זה הערס הזה?".
עוד הוסיף בית-הדין כי ההפליה נגד מזרחים בישראל שרירה גם היום, וכי על המשפט להירתם למיגורה. את התובע ואת הקשת המזרחית, שהצטרפה אף היא לתביעה, ייצגו עו"ד אייל שטרנברג וורדית אבידן ממרכז תמורה למניעת הפליה, והעבודה על התיק נעשתה בסיוע סטודנטיות מן הקליניקה לשוויון במכללה למנהל.
החלטה תקדימית למרכז תמורה, בית המשפט קבע: נשים שעברו תקיפה מינית בילדותן תוכלנה לממש את זכותן לפיצוי גם במקרים של התיישנות.
עוד אבן בחומת דיני ההתיישנות הוסרה היום מדרכן של נשים נפגעות תקיפה מינית לקבל פיצוי על פגיעות שנעשו בהן בילדותן.
בהחלטה תקדימית בתביעה אזרחית לקבלת פיצוי בגין גילוי עריות שמרכז תמורה מנהל, נקבע שאשה שסובלת ממנגנון הדחקה דיסוציאטיבית בעקבות תקיפה מינית שעברה בהיותה קטינה, יכולה להגיש תביעה לפיצוי גם בחלוף שנים רבות, היות ויכולתה להתמודד עם מה שאירע לה מבשילה (אם בכלל) לאחר זמן רב בשל מנגנוני הדחקה.
במקרה הנדון התובעת הינה אישה שעברה גילוי עריות ע"י דודה, היא הגישה תביעה נזיקית כ- 25 שנה לאחר מכן, לכאורה התביעה התיישנה לפי חוק ההתיישנות.
בית המשפט דחה את טענת התיישנות בעניינה של התובעת שכן נקבע שלפני כן היא סבלה מ"הדחקה חוזרת" וחוסר מסוגלות לנהל אז תביעה ממש. ביהמ"ש קבע עוד בהחלטתו התקדימית שיש לבחון את שאלת ההתיישנות במקרים אילו באופן שונה ממקרים רגילים היות ומדובר בנשים נפגעות תקיפה מינית שחוו טראומה ושאלת יכולתן להגיש תביעתן "בזמן" הינה שונה מהאדם הסביר. נשים אלה מתמודדות עם עולם "לא סביר" ולכן עם אתגרים אחרים בהגשת תביעה נזיקית כנגד תוקפיהן. לאור האמור התובעת תמשיך ותנהל את תביעתה.
בעקבות הזכייה של מרכז תמורה - נשים יוכלו לתבוע בכוחות עצמן באם שונה שם משפחתן מבלי שחתמו על טופס מיוחד.
ריי ביטון - חוק השמות (נחתם באוקטובר 2012 )
מחוזי בערעור בעניין אפליה במועדונים (ניתן 28/02/12)
בית המשפט המחוזי בת"א הפך את פסק דינו של בית משפט השלום וקיבל את ערעורו של מרכז תמורה נגד הבר התל אביבי קייזר סוזה. המחוזי קבע לראשונה כי בתי המשפט לא יגבו אפליה מוסווית בטענות של "רשימות מוזמנים", "מסיבה פרטית" וכיוצ"ב. בנוסף, בית המשפט קבע לראשונה כי די בבדל ראיה בדבר אפליה כדי להעביר את נטל ההוכחה בשאלת האפליה אל בעלי המועדונים, ובכך שינה את אופן יישום מסגרת החוק. קביעה זו היא חשובה מאחר והיא מקלה על נפגעי אפליה להגיש ולזכות בתביעות נגד מקומות בילוי מפלים.
פס"ד פינוי מאהל שכונת התקווה (ניתן 29/12/11)
עתירה שהגיש המרכז בשם 22 מחוסרי דיור ממאהל שכונת התקווה שהוקם עם פרוץ המחאה החברתית בקיץ 2011. תמורה ביקשה למנוע את פינוי המאהל ולחייב את עיריית ת"א למצוא פיתרון הולם למצוקת העותרים. למרות שעם הגשת העתירה,נתן ביהמ"ש צו האוסר על העירייה לפנות את העותרים - העתירה נדחתה בסופו של דבר. מאות אנשים יצאו להפגין בעקבות דחיית העתירה.
פס"ד ענת אלימלך (ניתן 08/08/11)
פס"ד חדשני, אשר לראשונה הליך בעל אופי פלילי התנהל בבית משפט אזרחי. בפרשה זו מדובר בתביעה על רצח השחקנית ענת אלימלך ז"ל. ביהמ"ש הטיל אחריות וקבע באופן חד משמעי כי בן זוגה, דויד אפוטה, הוא זה שרצח אותה ושאחיו יוסף אפוטה שיבש את הזירה לאחר הרצח. בנוסף פסה"ד מטיל אחריות נזיקית על האח יוסף אפוטה וחייבו לשלם לתובעים סכום סך של 300,000 ש"ח. בעקבות פסה"ד מרכז תמורה מתכוון להגיש הצעת חוק, לפיה המשטרה מחויבת לחקור את סיבת הרצח גם כאשר החשוד מתאבד. הצעת חוק שבאה לפתור את הבעייתיות במערכת, היות ובדר"כ במקרים מעיין אלו בהם אישה נרצחת על-ידי בן זוגה שמתאבד לאחר מכן, התיק נסגר ולא מתקיימת חקירה.
פס"ד בית יעקב (ניתן 18/07/11)
פס"ד תקדימי נגד משרד החינוך בכלל וכנגד החינוך החרדי בפרט. מדובר בתביעה אזרחית לפיצוי נזיקי בגין מעשי הפליה שכוונו נגד תלמידות ממוצא מזרחי הלומדות בבית הספר החרדי "בית יעקב". בית-משפט השלום הטיל אחריות על בית-הספר בית יעקב, החינוך העצמאי ומשרד החינוך וקבע כי ישלמו למשפחות התלמידות התובעות סכום של 140,000 ש"ח. לקריאת פסק הדין המלא:
פס"ד ד.מ (ניתן 16/05/11)
תיק שנוהל בשיתוף פעולה עם לשכת הסיוע המשפטי, ובו ייצגנו אישה דתיה שעברה התעללות מינית ונפשית על-ידי בעלה לפני למעלה מ-10 שנים. פסה"ד קבע כי על הנתבע לפצות את גרושתו בסכום של 450,000 ש"ח. זהו פס"ד תקדימי לפיו: בעל יפצה את אשתו על הזמן שחלף בפיצוי רב, כמו כן נפסקו סכומי פיצוי גבוהים על אף שלא הוגשה חוות דעת על הנזק הנפשי שארע לתובעת.פס"ד ד.מ (ניתן 16/05/11)
פס"ד ביתילי (ניתן 27/04/10)
בפרשה זו נתקבל פס"ד תקדימי גם מבחינה עולמית, בפס"ד נקבע כי רשת ביתילי תשלם 2,500,000 ₪ למשפחת המנוחה תמר ברז ז"ל, בגין תקיפתה המינית והירצחה ע"י אחד מעובדי ביתילי בתוך מתחם החנות.