חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת שלל מאפיינים המפורטים בחוק, כגון: דת, מין, מעמד אישי, לאום, גזע, גיל, השקפה פוליטית ועוד. בכך, החוק שואף להבטיח שוויון הזדמנויות לכל בחברה. רשימת המאפיינים אינה סגורה ועל כן, רשאי בית המשפט להחיל מקרים נוספים ולקבוע כי התקיימה הפליה המהווה הפרה של החוק.
עם זאת, יש להבחין בין דרישה המתחייבת מאופיו או מהותו של התפקיד או המשרה, שכן זו אינה דרישה מפלה. קביעת תנאים שאינם בעלי קשר ישיר לטיב המשרה, נחשבים אף הם, במקרים מסוימים, להפליה.
איסור ההפליה חל על קבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום, הכשרה מקצועית ופיטורים. האיסור חל ביחס למועסקים ישירים של המעסיק, וגם ביחס לעובדים של קבלן כוח אדם העובדים למען המעסיק. מי שנפגע מההפליה יכול להגיש תביעה אזרחית לבית הדין לעבודה.
במסגרת פעילות המרכז, אנו מבקשות לייצג ולסייע לנפגעי הפלייה תוך הרחבת רשימת המאפיינים עד לכדי יצירת תקדים.
פסק דין תקדימי בו המרכז הרחיב את העילות ברשימה לעיל, הוא פסק דין מישל מלכה בו התובע זכה לפיצוי בגין ההכרה בהפלייתו על רק מוצאו בעת הליך הקבלה לעבודה. את פסק הדין המלא ניתן למצוא ברשימת פסקי הדין.
ניתן לקבל פרטים נוספים ולפנות אלינו בלחיצה על - "צרו קשר".